פתע בבוקרו של יום חדש
תרתי אחרי רסיסי האתמול
ועצמי לא איתי…
נזכרתי ,באדמה קשה ומחורצת
תחת שמיים אפורים ואין גשם.
הצעפתי פני ברוח בחוזקה
כאשר התפזרו העלים מסביב
באתי לאספם ונשמטה המגרפה מידי.
ובבוא היום נבטו הזרעים
גדלו הפרחים והפיצו
ריח נפלא למרחוק.
הנפש הומייה
ועצמי לא איתי…