רגעים שנצרבים לנו בתאי הגוף גם בלי שנכיר או נזכור אותם.
לסבא ולסבתא קל לייצר רגעים שכאלו עם ילדים קטנים המתמסרים בקלות. אבל מה עם מתבגרים בני 10, 11, 14 או יותר?! קשה לתפארת אך חשוב כעור המגן על חלקי הגוף הרגישים. רגעי היחד האלו הם הלבנים הבונות את הביטחון, הערך העצמי והשקט הפנימי. והרי יש כל כך הרבה סיבות המרחיקות מאיתנו קדושה זו: ההורמונים, החברים החשובים יותר מהכל, הריכוז בצרכים של עצמי, שפע העיסוקים השפה השונה וההתמכרות למסך המעביר מסרים קצרים ופשוטים יותר מסבא או סבתא שרוצים להתקרב ולהכיר טוב יותר.
‘מסע דור 3’ הוא המרחב בו רגעי קדושה וחסד יכולים להיווצר. הטבע הוא התפאורה המשולמת לגעת בכייף ובקלילות בערכים החשובים לנו ביותר: אהבה, קשר, משפחה ומה שבינהם.
כובד האחריות של הובלת מסע שכזה מעלה בי ובעמית -שותפי היקר להובלה בכל פעם את השאלה – האם זה שווה?!
רק התקווה שתחושת ‘אני לא לבד’ והידיעה כי ‘יש מי שבאמת אוהב אותי בעולם הזה’ יצרבו בגופם של הסב, הסבתא, הנכד או הנכדה נוטעות בנו את הכוח להוביל את המסע הבא.
האם זה שווה?!
רק התקווה שתחושת ‘אני לא לבד’ והידיעה כי ‘יש מי שבאמת אוהב אותי בעולם הזה’ יצרבו בגופם של הסב, הסבתא, הנכד או הנכדה נוטעת בי את הכוח להוביל את המסע הבא.