מה ההבדל בין טיול לבין מסע? שאל עמית מנחה המסע. ומאותו הרגע למשך שלושה ימים, הם היו שם איתנו, 12 זוגות של סבים ונכדים, סבתות ונכדות על מנת לחוות את התשובה.
הם התמסרו לחוויה, הביטו בנו ואחד בשני בעיניים מסוקרנות, צמאות, העניקו אחד לשני את המצרך הנדיר של אהבה ללא תנאי.
אספו לסל חוויות החיים, רגעים של חסד, מרפאים ומשמעותיים:
הפשטות בה היא ישבה על סבתה, מרפה את גופה, נמרחת, נותנת לכל כובד משקל גופה הקטן ליפול על האישה עליה היא סומכת יותר מכל. והוא- בן השלוש עשרה, שחשוב לו להיות ‘גבר’. נוגע, מציק לסבא, מתגופף כמו כלבלב, רק בשביל המגע והקשר. לרגעים קצרים הוא מרפה מהמשחק, מניח את כל כובד משקלו על סבא ונח. ככה סתם, רק בשביל לספוג את החום והאהבה. בת הארבע עשרה שבתוך ההסתודדיות עם חברותיה מגניבה מבט בוגר לסבתה, לבדוק מה שלומה, להיות לצידה כמלאך רך המרחף סביבה בשקט ושומר רק עליה. ישיבה בנחל של הסבים והסבתות על כיסאות שהנכדים סחבו לאורך כל הדרך וההשקעה במתנות ובמשימות ברצינות שלא פגשתי קודם.
בפעילות ראשונית וקלילה, התבקשו הסבים והנכדים ליצור מסגרת מסנדות וחבלים ולהצטלם בתוכה כשמעט מידי אברי גוף נוגעים ברצפה. והיא שכבר שנים רבות עברו מאז היתה בתנועת הנוער, ביידיה מלאות הקמטים אחזה בחבל בביטחון קשרה ומשכה. התמסרה למשימה. כל שרירי פנייה השתתפו במאמץ. נכדתה, בת המצווה, בידייה הרכות, חיקתה את תנועותיה של סבתא. “וואוו…סבתא, לא ידעתי שאת כל כך טובה בקשירת חבלים” היא אמרה. לתרגיל הזה אפשר לקרוא: ‘קשר סבתא’.
האתגר של יצירת קשר עמד בחלל האוויר לאורך כל המסע. להיות בחוויה- לעשות ביחד, זה לרוב קל. אבל איך מתמודדים עם דור ‘הסבבה’, וה – ‘בלי חפירות’. איך מפצחים את הסיסמאות והתקצירים בהם משתמשים הצעירים? איך יוצרים קשר עמוק ומשמעותי עם מעט מאוד מילים, בלי שיפוטיות עם קבלת הנכד שלי כמו שהוא- איטי, מסורבל, פחות חברותי או רועש מידי?.
המטרה שלנו במסע היתה לייצר הזדמנויות להעמקת קשר בין דורי, ליצור תשתית לקשר שתחזיק לטווח ארוך – תעשיר ותאשיר את המשמעות והאנרגיה שאנו מקבלים מהמסגרת המשפחתית.
גם עבורי, המסע היה כמתנת חיים. ראשית, שיתוף הפעולה עם עמית ומעיין היקרים. לאורך כל המסע, הסתכלתי עליהם בהערצה. בלעתי בשקיקה כל תזוזה בפניהם, כל נשימה, כל מילה. נפעמת מהביטחון, היצירתיות, הקשיבות לקבוצה, לתהליך, לבטן של עצמם והדיוק… הדיוק המופלא הזה.
ושנית, אולי יותר חשוב מהכל- קבלתי במתנה את חמי היקר שהצטרף למסע עם אחיינית מופלאה. לא גיליתי אדם חדש, פשוט התאהבתי במה שיש – ביכולת שלו לראות את הנכדה, אותי את האחרים להתמסר ולאהוב כמה שאפשר. סבא מרדכי – תודה ענקית על שהיית שם איתי.
מברכת את ההזדמנות שניתנה לי להוביל מסע שכזה – ‘מסע דור 3 – מסע של קשר’. מזמינה את כל מי שהקשר עם הנכדים חשוב לו לבוא ולהבנות את הקשר, להצטרף אלינו למסע הבא.
מסע של קשר
3 תגובות
השארת תגובה
אם אפשר אשמח להצטרף לפעילויות בפעם הבאה
אני רק יכול לקנא באלו שהנכדים שלהם לא הסתובבו בחו”ל כמו שלי. אם רק אוכל, אצטרף למסע הזה בפעם הבאה.
כל הכבוד על הרעיון בכלל… על הביצוע, לצערי, אני רק יודע מיד שניה, אבל נשמע נפלא.
אשמח להשתתף בפעם הבאה עם נכדתי