בשקט של סוף שבוע, שהיה מלא מידי בעבודה, רגע לפני שאני יוצאת אל משימת ההתפתחות שלי כאמא: התפנות אל הילדים והתנתקות מעבודה, אני מסכמת לעצמי מה למדתי השבוע, מכם – בני תקופת התבונה.
התפתחות היא שכלול היכולת שלי להתמודד עם המציאות היומיומית הייחודית רק לי. היא מתחילה בזיהוי מציאות שהשתנתה, הבנת מהות השינוי באופן רחב, עשיר ומעמיק ובחירה מחדש בהתנהגות המותאמת לי ולסביבה בה אני פועל או חי.
היתה לי זכות ללוות השבוע, תהליכי התלבטות או התפתחות מרתקים ומאתגרים באותה מידה. במבט לאחור, סוגיות יומיומיות אלו, מלמדות אותי, אותנו על מהי התפתחות בתקופת התבונה:
התפתחות בתקופת התבונה, מבקשת מאיתנו להמשיך ולנהל את המשפחה שלנו למרות שהיא התרחבה, הסתבכה והתרחקה. להצליח לשמור על אותנטיות, ייחודיות וביטוי עצמי כנה, יחד עם ‘שלום בית’ ותחושת משפחתיות חמה.
התפתחות בתקופת התבונה, היא היכולת שלי לעבור מתפקיד ההורה המחנך, אל תפקיד הסבא שאינו מבקר, אינו שופט אלא רק אוהב אוהב ואוהב. היא היכולת מחד, להציב גבולות כמו, ‘אצל סבא בבית לא אוכלים בסלון’, או ש’אין סמארטפונים בארוחה המשפחתית’. ומאידך, לקבל את הנכדים כמו שהם, ולא להעיר על המוזיקה שהם שומעים, כמות הזמן במחשב או הבחירות הלימודיות שהם עושים. פשוט להעניק ‘אהבה ללא תנאי’. פשוט ולא כל כך פשוט…
זאת התפתחות המבקשת מאיתנו למצוא בכל בוקר ובוקר מחדש את המשמעות שתעניק לנו אנרגיה, חיוניות ורלוונטיות. לרוב, לא משמעות גדולה ה’מזיזה הרים ומיבשת ביצות’ כבעבר (מזה, אנו רוצים לרוב לנוח), אלא, משמעות בפרטים הקטנים ובפינות הנסתרות של החיים. התפתחות היא מציאת הדרך הייחודית עבורי להיות מעורב באופן משמעותי בעשייה חברתית, משפחתית, או עסקית אך לאו דווקא להוביל אותה. התפתחות היא היכולת שלי לוותר על התערבות בעניינים ונושאים שלא שלי, שפעם אולי הייתי כה רגיל ‘להכניס את אפי לשם’.
התפתחות בתקופת התבונה, מאתגרת אותנו בלהמשיך להיות ‘אנחנו’ למרות שהגוף הולך ומשתנה ללא יכולת ‘החזרת הגלגל אחורה’ ברוב המקרים. התפתחות היא להסכים למצוא ולחוות מסלולי טיול פחות מאתגרים או קשים. להנות מהזכרונות של מה שפעם עשינו ומהחוויות של מה שיש ‘כאן ועכשיו’. זה בעצם, לוותר על מה שמסוכן לנו מידי.
זאת התפתחות שונה בתכלית ובמהות מהתפתחות שחווינו עד היום – התפתחות מקצועית, משפחתית, חברתית המלווה במדדים חומריים הממקמים אותנו בסטטוסים חברתיים שונים. זאת התפתחות המבקשת מאיתנו להרחיב את היכולות והאיכויות האישיותיות שלנו, להסתגל לשינויים המקפים אותנו מכל עבר.
התפתחות שכזאת, אינה זכות, אלא חובה עבור כל מי שרוצה להמשיך ולהנות מאיכות חיים, תפקוד גבוה וצמיחה ולהימנע מדעיכה, אי רלוונטיות והתנוונות.
אנו מחויבים לשאול את עצמנו בכל בוקר, ובכל לילה לפני לכתנו לישון: ‘במה ואיך התפתחתי היום?’
חוויות של התפתחות בתקופת התבונה
2 תגובות
השארת תגובה
כתבת מרגש. קולע וככ מדויק! נהנתי לקרוא
כתיבה מלאת תבונה ועומק. תודה לך