אתם מכירים את הפגישות האלה,
החטופות, שמספיקים לתת בהן הכל
כשהיד מושטת והאוזן קשבת.

אתם מכירים את הפרידות האלה, העצובות.
כשאומרים שלא נתראה יותר
ושבים ומתראים. יום יום. שעה שעה.
אם לא בעיניים ממש –
בתוך הלב ובנשמה.

קצת קשה הפרידה

אך יש תמיד לשמוח על נס הפגישה.

וזו היתה אכן ‘פגישה שכזאת’.

24 מפגשים בשתי סדנאות של צמיחה וגדילה

לנפש לגוף ולנשמה.

את האנשים הכי מעניינים בעולם פגשנו,

תמיד בטוב

תמיד באהבה,

תמיד באיכפתיות תמיד בצמיחה.

 

תודה לך אורי לנגליב; עם החיוך הנצחי האופטימיות והאהבה.                        מי יתן אותי כמוך.                                                                               היום מסתיימת הסדנה הראשונה שלך איתנו ואנחנו נפרדים זמנית.

איתך אורי, תרגלנו את החיים הטובים, השואפים לבריאות הגוף והנפש, למדנו את הצ’י-קונג. איתך נשמנו, מדטנו; את הזרימה, את התקיעות, את הפחדים, ההתגברות, את ילדותינו, עד המוות, ואת כל מה שביניהם.

תודה לך הלל אפרת; השותף, התלמיד, המלווה; עם העיניים הטובות, החדות, המחייכות, הרואות, המשקפות. במשפטים קצרים פה ושם מדגיש נקודת מבט נוספת. למדנו ממך המון.

וקידה עמוקה של הודייה, לעינת פורת עמוס; שהכל נעשה בדברה, לזכותה ואיתה. מנצחת על כל העשייה המבורכת.

נתברכנו, מברכים ומתברכים.  ואומרים תודה.

בשם קבוצת ‘מקבלי המתנות’ בני – 60+ גליל עליון.